מזונות גירושין
מזונות ילדים הוא שם כללי לחובת ההורים לדאוג לצרכי המחיה של הילדים (כל עוד הם קטינים). מטבע הדברים, הסוגיה רלוונטית בעיקר למקרה בו זוג ההורים מחליט להיפרד, ואז מוטל על אחד ההורים לשלם את דמי מזונות הילדים להורה המשמורן, דהיינו, שמשמורת הילדים בידיו.
מה אומר החוק הישראלי והדין העברי?
ככלל, הדין העברי מחייב את האב בדמי מזונות עד גיל 6 כחובת האב בלבד ללא קשר למצבו הכלכלי, ולמעלה מגיל 6 עד גיל 13 מדין צדקה, אמנם פוסקי הרבנות הראשית הרחיבו עם השנים את החיוב לתשלום עד גיל 15 ו-18. החיוב מעל גיל 6 מאחר והינו מדין צדקה לכן גם חל על האם במקרה ובו היא עובדת ומסוגלת ליתן צדקה. מלבד זאת החוק הישראלי מתחשב גם במצבים בהם המשמורת משותפת, האם והאב משתכרים במשכורת שהינה פחות או יותר שווה וכד’. בחלק מן המקרים הללו ודומים להם, ניתן להפחית במידה מסוימת בדמי המזונות של האב, וכל מקרה לגופו.
– אגב, למזונות ילדים מתווסף בד"כ גם סוג תשלום נוסף המכונה "מדור" (לצד תשלומים קבועים ולא-קבועים נוספים). נהוג לכנות את כלל התשלומים שמשלם האב "מזונות", הכוללים את המזונות שציינו לעיל ואת המדור.
מהם מזונות אישה?
מה אומר החוק הישראלי והדין העברי?
מזונות אישה נגזרים מן הדין העברי המחייב את הבעל לפרנס את אשתו, בתקופת הנישואין. חובה זו מושפעת ממקום המגורים, רמת החיים של האישה, המקום בו היא גרה או החברה שהיא חלק ממנה ועוד. אולם, חובה זו המוטלת על הבעל מושפעת מנתונים נוספים, כגון עבודתה של האישה, גובה משכורתה, רכושה הפרטי וזה שהיא צברה וכד’. כשאנו אומרים "מושפעת", אנו מתכוונים לטענות שיכול להשמיע הבעל נגד חיובו במזונות האישה. יש לציין, כי חיוב הבעל במזונות האישה מושפע גם מהתנהגות האישה, למשל מגורים שאינם משותפים, אי-שיתוף בכסף שאותו מרוויחה האישה עצמאית וכד’.
– בכל מקרה, נדגיש כי כל עוד האיש והאישה נשואים, האישה יכולה לדרוש תשלום מזונות, עד עת הגירושין או מתן פסק הדין לגירושין על ידי הרבנות. אולם, לא ניתן לקבל מזונות רטרואקטיביים, אלא בד"כ רק מעת הגשת התביעה, במידה והאישה נמצאה כזכאית.
מה חשוב לזכור בכל הנוגע לתביעת מזונות מסוג כלשהו, בעת או אחרי הגירושין ברבנות?
פגישת ייעוץ ראשונית חינם!