הן אבנר
 
 
 
 
 
לתיאום פגישת ייעוץ אישית התקשרו
 
073-7764001
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צרו קשר עם אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך
 
 
 
 
 
 
 
השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
 
** לא נשתמש או נעביר את המידע האישי שלך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מזונות ילדים

 
 

איך נקבעים דמי מזונות ילדים?

חיוב מזונות ילדים הוא ממוקדי המחלוקת העיקריים בהליך הגירושין. החוק בישראל מכפיף את חיוב המזונות לפי הדין האישי של הזוג המתגרש, כלומר חיוב המזונות נקבע על פי הדת של בני הזוג. מוסלמי לפי דתו, ויהודי לפי המשפט העברי.

הדין העברי המקורי מחלק את חיוב המזונות לשתי קבוצות גיל:

  • עד גיל 6 – האב חייב לבדו ובאופן מוחלט בדמי מזונות ההכרחיים הדרושים לילדיו. חיוב זה חל על האב ללא תלות במצבו הכלכלי או במצב הכלכלי של הילד (גם אם האב עני ולילד יש נכסים שקיבל בירושה, חל על האב חיוב מוחלט לפרנס אותו).
  • בני 13-6 – בזמן המשנה התקינו בעיר אושא, שם ישבה הסנהדרין באותו הזמן, תקנה המטילה על האב חיוב בדמי המזונות מדין צדקה. חיוב מדין צדקה הינו חיוב מוחלט הניתן לכפייה, אלא שזאת דווקא כאשר האב בעל אמצעים והילדים נצרכים.
 
 
מזונות ילדים
 
 
בתי המשפט הרחיבו חיוב זה עד גיל 15, והסיבה לכך הן תקנות הרבנות הראשית משנת 1944 (מכונות תקנות תש"ד). אז מועצת הרבנות הראשית קבעה כדלקמן: "כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כוח בית דין יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור, ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור, ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה".

בתי המשפט דאז הבינו את התקנה כפשוטה, ומאז נהגו לחייב את האב במזונות ילדים מלאים ללא תלות במצבו הכלכלי. זאת אף במקרים בהם בני הזוג החליטו על משמורת משותפת, והאב מגדל את בנו ומפרנס אותו בימים בהם הוא נמצא עימו.

גם בבתי הדין הרבניים, חלקם של הדיינים (ביניהם הרבנים הראשיים דאז: הרב הרצוג והרב עוזיאל) נהגו לפי תקנה זו, אך חלק מהדיינים לא קיבלו תקנה זו כפשוטה. דיינים רבים (ביניהם: הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו) סברו שהתקנה אינה משנה את אופי החיוב מדין צדקה, אלא רק מרחיבה את סמכות בתי הדין לכפות על האב שלא על-פי דיני הצדקה הרגילים.

המחלוקת בין הדיינים הגיע לפתחה של מועצת הרבנות הראשית לקראת סוף שנת 2015. מועצת הרבנות החליטה שלא להכניס את ראישה בין ההרים הגבוהים הללו, והחליטה להמשיך ולתת לדיינים בבתי הדין להכריע לפי שיקול דעתם.

בעקבות החלטת מועצת הרבנות הראשית, הבינו שופטי בג"ץ שנושא זה שנוי במחלוקת. ומאחר שרוב הפוסקים בעלי השם פסקו שחיוב קבוצת הגיל 15-6 הינו רק מדין צדקה, לפיכך קבעו בפסק דין תקדימי (יולי 2017): בית המשפט רשאי להתאים את פסיקת בתי המשפט לרוח השוויון שמאפיין את פסיקות בתי המשפט, ולבחור ולהכריע במחלוקת זו כפי השיטה הממשיכה לחייב את האב רק מדין צדקה.

בהתאם לזאת קבעו שופטי בג"ץ כי במקרה בו האב והאם משתכרים באופן שווה (פחות או יותר), והאב מקיים משמורת משותפת, מאחר שהאב מזין את בנו בימים בהם הוא במשמורתו, יש להפחית מהאב את דמי מזונות יחסיים. זאת אף במטרה למנוע מצב בו האב נאנק תחת דמי המזונות, ולהשוות את מצבו למצב האם.

מגיל 18-15 מזונות ילדים מתחלקים בין ההורים לרוב בחלוקה שווה, אף זאת מדין צדקה, אלא שכאן גם בלא משמורת משותפת.
 
 
 

מדור וכסות

 

מהי הזכות למדור ולכסות?

 
בשולחן ערוך (סימן ע"ג) נפסק כי בניו ובנותיו עד בני שש, חייב לתן להם כסות וכלי תשמיש ומדור, ואינו נותן להם כפי עשרו, אלא כפי צורכן בלבד. כלומר מלבד החיוב החל על האב לזון את בניו ובנותיו, עליו לדאוג להם לבגדים ללבוש וכן לבית לדור בו. אמנם חיוב זה אינו אלא כפי הנדרש להם, ולא כפי שהורגלו מבית אביהם.

חיוב זה חל גם בזמן הנישואין וגם לאחר הגירושין. עד גיל 6 החיוב בדבר זה הוא חובה מדברי חכמים, ומעל גיל 6 החיוב הוא מדין צדקה. אמנם על הצדקה הזו כופין את האדם, למעט אם הוא עני מרוד. ניתן לעקל את משכורתו, רכושו וכדומה, על מנת לזון ולדאוג למדור ולכסות של ילדיו.

מדור
הזכות למדור מחושבת כחלק הגדול ביותר מתקציב המזונות, אך הוא לא יתחלק באופן שווה בין ההורים. בתי הדין נוהגים לחלק את השתתפות האב בסכום המדור על-פי התחשיב הבא:
  • ילד אחד = 30% מעלות המדור
  • שני ילדים = 40% מעלות המדור
  • שלשה ילדים ומעלה = 50% מעלות המדור

עלות זאת הינה יחסית, לדוגמה: אם שווי שכר הדירה, הארנונה וּועד הבית עומד על 3,500 ₪, ולבני הזוג יש שלושה ילדים, סכום השתתפות האב יהיה 1750 ₪, מה שאין כן אם סכום זה עומד על 5,000 ₪. עם זאת יש להתחשב בכך שבתי הדין נוטים לפסוק, כי ההורה המשמורן מתוקף תפקידו הוא בעל הדעה לקבוע היכן יגורו הילדים.

כסות
כשבאים לפסוק את סכום דמי המזונות, בית הדין יחשב גם את מרכיב ההלבשה. כאמור, סכום זה מחושב לכל ילד בנפרד ומגיע לכמה מאות שקלים בכל חודש. במקרה של מספר ילדים, סכום זה יהיה חופף בדומה לסכום המזונות.

צרכים נוספים של הילדים
בית הדין לעיתים יטיל על האב והאם יחדיו להמשיך ולדאוג לרמת החיים, שאליה הורגלו הילדים לפני הגירושין. בתוך כך יחושבו צהרונים, חוגים וקייטנות, טיולים ומתנות. גם סכומים אלו יכולים לעיתים להיות גבוהים, אך בדרך כלל יחולקו שווה בשווה בין ההורים.

לסיכום, גירושין אינם מדע מדויק. כל מקרה צריך להיות נידון לגופו, ובתי הדין מתחשבים ביכולתם הכלכלית של בני הזוג. אפשר לטעון ולהרוויח מבחינה כלכלית, ואפשר גם להפסיד בטווח הקצר והארוך. צריך לדון הרבה מה וכיצד לטעון בפני בית הדין.
 
 
צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך: 073-7764001.