בית דין רבני או משפט אזרחי?
יתרונות בית הדין הרבני על בית המשפט
חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי לבתי הדין סמכות בלעדית בענייני גירושין ונישואין , וכן סמכות דיון בכל ההלכות הנלוות לגירושים, אם זה ענייני רכוש , מזונות, משמורת וחינוך הילדים.
- בענייני מזונות בתי הדין מתחשבים יותר מבתי המשפט בהכנסתו של האב ועקב כך יותר אבות עומדים בתשלומי המזונות שנפסקו להם.
- בענייני רכוש כמה עניינים נדונים בצורה שונה ומביאים לתוצאת אמת לטובת כל אחד מהצדדים.
- בענייני כתובה לבית הדין הסמכות הבלעדית ועל כן תיק שנידון בבית המשפט לענייני משפחה בסופו של דבר יגיע לבית הדין לדיון בנושא זה.
- לבתי הדין הסתכלות שונה מבתי המשפט בנוגע היחס לדעת מומחים מטעם המדינה, אם כי מתחשבים בדעתם אך לא מקבלים אותה כמרות עליונה.
- לבית הדין הרבני הסתכלות שונה מבית המשפט בנוגע לחינוך הילדים ומידת כובד החלטת ההורה בעל המשמורת בנושא זה.
בתי הדין הפרטיים:
בתי הדין הרבניים הממלכתיים אינם דנים לרוב בדיני ממונות אך ישנם בתי דין פרטיים רבים הדנים דיני ממונות וניתן לתבוע ולדון בהם על פי חוק.
כדי לדון בבתי הדין הפרטיים, נדרשת הסכמתם של שני הצדדים לחתום על כתב בוררות.
משניתנה הסכמה של שני הצדדים לדון בפני בית דין זה , פסק דינם מחייב את הצדדים כבית משפט אזרחי לכל דבר, כחו יפה בהוצאה לפועל,ומוכר על ידי כל רשויות המדינה, ועוד זאת שכמעט ולא ניתן לערער עליו.
כוחם של בתי הדין הרבניים שווה לכחו של בית המשפט המחוזי.
בפניה לבתי הדין הפרטיים ישנם כמה יתרונות בולטים:
- בבתי הדין ההליך מהיר יותר, הדיון לא נקבע למועד מאוחר, ההפסקה בין דיון לדיון איננה ארוכה, והליך הדיון נחשב יעיל יותר מאשר בבתי המשפט.
- הליך כזה על פי חוק אמור להסתיים תוך 90 יום ואף אם יארך זמן רב יותר משיקולים שונים, פרק זמן זה קצר משמעותית מאשר בבתי המשפט בהם הדיונים נמשכים לעיתים על פני שנים ארוכות
- על פי ההלכה ישנה חובה לדון בפני שלשה דיינים, הדיינים חייבים לדון ולצדד בכל צד ולהביע עמדה שונה מחבריהם על מנת להגיע להלכה צודקת יותר
- דיון בפני שלשה דיינים מקטין את הסיכון לטעויות, ומפחית את השפעתה של דעה קדומה של שופט או דיין בעניין הנוגע למשפט.
- בבתי הדין ההליך חסוי יותר ואינו נרשם במסמכים רשמיים של המדינה.ב. הליך זה אינו ניתן לערעור כמעט לחלוטין.
הדיונים בבית הדין הרבני בנושא גירושין או בנושא ממונות מבוסס על חכמת גדולי חכמי ישראל שנכתבו בספרים רבים מספור במרוצת הדורות, ונפסקו להלכה בשולחן ערוך.
פסק הדין ינומק על פי כל כל כללי ההלכה, ואף שלושה דיינים אלו אינם אדון לעצמם, אשר על כן גם פסק דינם אינו מוחלט, אלא צריך להיות מבוסס ומנומק הלכתית על פי המוסכם בספרים.
הדיינים יזמנו לדין את כל המומחים בנושא הנידון, אם זה בענייני גירושין את גורמי הרווחה כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, ויועצי חינוך. בענייני רכוש אקטוארים, שמאים ואנשי מקצוע שונים.
ובעניינים שבין אדם לחברו קבלני בנייה, יועצי מסחר, פקידי מס וכדומה, כל מקרה יחקר לעמקו בצורה הטובה ביותר.
בדרך זו פסק דין זה יהיה אמת לאמיתו.
