מהו הסכם ממון?

בשנת 1973 נחקק במדינת ישראל חוק יחסי ממון. כוונתו של חוק זה היא להסדיר את אופיו הכלכלי של הקשר בין שני בני זוג הנישאים כדת וכדין. בכללות, חוק זה קובע כי יש לזוג לעשות הסכם ממון לפני תחילת נישואיהם, המסדיר ביניהם את חלוקת הכספים והרכוש המשותפים לאחר הנישואין.

אם לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים. הסדר זה בכללותו קובע כי עם התרת הנישואין, או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג שנרכשו לאחר הנישואין, לרבות: זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

על-פי דין תורה, וכן על-פי חוקי המדינה, כל תנאי שבממון קיים. בהתאם לזאת, הסכם ממון לפני הנישואין, אם נעשה ונכרך כדין בשעת הנישואין, ואושר על-ידי בית הדין או אומת על-ידי הרב רושם הנישואין, מפקיע את כוחו של הסדר איזון המשאבים.

לכן במקרה בו התבצע הסכם ממון, דין הנכסים, הרכוש וכו' הינו לפי הנקבע בהסכם הממון בלבד.

ניתן לערוך הסכם ממון לפני הנישואין התקף בכל בית דין ובית משפט אזרחי בישראל. הסכם זה חייב להתבצע בדייקנות מרבית על-ידי טוען רבני, המתמצא בספרות ההלכה התורנית על בוריה, תוך לקיחה בחשבון של מכלול השקולים ההלכתיים והחוקיים במדינת ישראל.

הדבר לא מובן לרבים, אך הכתובה היא הסכם הממון הטוב ביותר. אמנם עיקר טעמה של הכתובה היא שלא יהא קל בעיני הבעל לגרש את אשתו, אך בתוך תנאי הכתובה עצמם ישנם תנאים ממוניים בעלי משמעות רבה הן במהלך הנישואין והן לאחר הגירושין.

צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך

פגישת ייעוץ ראשונית חינם!