בוררות וגישור

בוררות על-פי דין תורה

 

חוק הבוררות בצורתו הנוכחית נחקק במדינת ישראל בשנת 1968. חוק זה קיבע את ניהול הליכי הבוררות, תוקף הסכם הבוררות, מהלך הבוררות, מינוי והעברת הבורר מתפקידו וכדומה.

בוררות ככלל הינה דין מדיני התורה ונידונה בהרחבה במסכת סנהדרין מן התלמוד הבבלי.

וכך כתב הרמב"ם: "יפה כח פשרה מכח הדין ששני הדיוטות שדנו אין דיניהן דין ויש לבעלי דינין לחזור בהן ואם עשו פשרה וקנו מידן אין יכולין לחזור בהן."

ובלשוננו, כאשר בעלי הדין מסכימים ביניהם על מינוי בורר, אם זה אחד או שניים, תוקף פסק דינם של בוררים אלו חזק ממש כבית דין הדנים אדם בעל כורחו.

אם הצדדים לא הגיעו להסכמה מי יהיה הבורר ביניהם, בעלי הדין בוררים להם כל אחד בורר משל עצמו, שני בוררים אלו בוררים להם בורר נוסף, ושלושתם דנים אותם.

על-פי חוק הבוררות, יכול להיות הבורר כל אדם שירצו בעלי הדין. כך ניתן למצוא במחלוקות בנייה בוררים שהם מהנדסים או קבלנים, ולענייני מסחר אנשים המומחים בשוק המניות וכדומה.
אמנם בבוררות על-פי דין תורה ישנם יתרונות רבים על כל אלו. מחלוקות רבות מספור מסוגים רבים ושונים נידונו על-ידי גדולי חכמי ישראל במשך כל הדורות – מזמן המשנה והגמרא ועד ימינו אלה – וכל אלו נכתבו על-ידי גדולי הפוסקים בספרות ההלכה התורנית. למשל: מחלוקות בענייני בנייה ומסחר, מחלוקות שכנים ושותפים, ירושות וצוואות, הלוואות, חברות עסקיות גדולות ועוד.

בבוררות על-פי דין תורה, בשלשה דיינים הדנים על-פי כל אלו, דין זה יהיה אמת לאמיתו.

גם בבוררות מעין זו, יזמנו הבוררים מתוקף כוחם אנשי מקצוע ומומחים לכל פרט מפרטי הדין. העניינים יידונו בהרחבה עד שיגיעו לפתרון הנכון והצודק על-פי האמת.

בוררות מעין זו על-פי החוק, דינה להימשך לכל היותר בין 3 ל-6 חודשים. לעומת זאת, דיונים אלו בבית המשפט עתידים להימשך שנים ארוכות, והן נושא לערעורים חוזרים ונשנים ולהוצאת ממון רב מכיסם של בעלי הדין.

על-פי חוק הבוררות, לא ניתן לערער כמעט לחלוטין על דין בוררות שהתבצע כהלכה.

על-פי כל זאת מובן כי לבוררות מעין זו יש להיערך כאל משפט לכל דבר ועניין, ויש להכין כתבי תביעה מסודרים ומפורטים על-ידי כל הצדדים. סדרי הדין בבוררות כזו יהיו כבית דין לכל דבר ועניין, ופרטים שלא יוצגו כהלכה עלולים שלא להיות כלל נושא לדיון, ואף לא ניתנים לערעור.

 

מהו בעצם גישור?

 

גישור הוא הליך שבו שני הצדדים מתוך רצון משותף מגיעים לגורם שלישי בלתי תלוי על מנת לפתור את המחלוקות שנתגלעו במערכת היחסים ביניהם. אם זו מערכת יחסים בין איש לאשתו או בין שכנים, בין עובד למעביד ובין אדם לחברו.

מחלוקות רבות נובעות מחוסר תקשורת בין שני הצדדים, עצם ההליכה לגורם שלישי עצמה והרצון הטוב שמתגלה ע"י הצדדים המעורבים, כבר גורמת לצדדים רצון לרכך את עמדותיהם ולשמוע את הצד השני יותר משהיו מוכנים לעשות זאת ביום יום.

המגשר לרוב יהיה גורם מוסמך בעל תעודה ממשרד המשפטים, המגשר עצמו לאו דווקא צריך שיהיה בעל ידע בדבר עליו דנים, אם כי ניתן לומר שבמחלוקות בנושא איש ואשתו או גירושין רצוי שהמגשר יהיה טוען רבני או עורך דין לענייני משפחה. וכן למשל בנושא בנייה עדיף שיהיה זה אדם שמכיר את המושגים עליהם מדברים הצדדים.

הטעם לכל זאת בפשטות הוא להיותו בר סמכא במקרה בו בני הזוג או הצדדים רוצים להתייעץ עמו ולדעת בפני מה הם בעצם עומדים.

הסיטואציה הנוכחית שבה מצאו עצמם בני הזוג אם היא גירושין או ניסיון להגיע לשלום בית, חדשה לכל אחד מהם, וקשה פיזית ופסיכולוגית. אף שכל אחד מהצדדים כבר שקל מראש רבות את הדברים לפני שניגש להליך הסופי, לרוב בשעת מעשה, החששות מפני העתיד הלא ידוע גוברים על הרצון לסיים את ההליך. אדם בעל ידע בתחום יכול לסייע לבני הזוג עצמם להבין את העומד להתרחש, ואולי אף לגרום לכל אחד מהם לחשוב מחדש על המהלך שעומד לפניו.

מכל מקום הליך הגישור נועד למתן את הנחיתה הקשה לאחר הפירוד הפיזי, וגורם לשני בני הזוג לצאת בהרגשה שאף שמצד אחד עולמם חרב עליהם, אך לבן זוגם לשעבר אכפת מהם, או מילדיהם המשותפים. דבר זה עצמו גורם להם רצון לשתף פעולה עם בן הזוג לשעבר בסיטואציות שונות בעתיד.

מחקרים הראו שהסכמי גירושין שנחתמו בהליך מסוג זה החזיקו מעמד בצורה טובה בהרבה מאשר הסכמי גירושין ופירוד שהתבצעו על ידי בית הדין הרבני.

בהליך הגישור אף אחד מהצדדים לא מתחייב לשום דבר, כל אחד מהצדדים יכול לחזור בו מהנאמר, ואין לו שום תוקף משפטי.

הליך הגישור אמור להביא את בני הזוג לסיים או להמשיך את דרכם המשותפת בשלום, על מנת שהם או ילדיהם לא יסבלו בהמשך מנזקים שנגרמו אך ורק בשל חוסר בתקשורת והבנה של הצד השני.

בית הדין הרבני וכן בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים משנת 2016 קודם פתיחת כל תיק גירושין, להגיע לפגישת מהו"ת (הליך מהו"ת בשמו המלא "מידע, היכרות ותיאום", הוא הליך שיזם משרד המשפטים במטרה להוריד את העומס מבתי המשפט ולהגדיל את השימוש בגישור לצורך יישוב מחלוקות).

הליך מהו"ת זה הוא בעצם הליך גישור, שהוצע על ידי כמה מחברות הכנסת בשנים אלו, שהוכיחו על ידי מחקרים, שגירושין שהתבצעו בהליכי גישור גרמו הרבה פחות נזקים לזוג המתגרש ולילדים המשותפים, הסכמי הגירושין החזיקו לאורך זמן, ושיתוף הפעולה בין הצדדים היה טוב בהרבה מאשר פירוד והסכמי גירושין שהתבצעו על ידי בית הדין הרבני בכפייה.

גישור הוא פתרון אידיאלי לכל זוג שיכול אפילו במעט להתגבר על האיבה, ולחשוב מעט בצורה חיובית על בן זוגם ועל העתיד הצפון להם ולילדיהם המשותפים. עוד ניתן לומר שמבחינת עלויות כספיות הגישור הוא הליך זול בהרבה מאשר הליך משפטי בבית הדין הרבני.

 
צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך
אבנר הן - טוען רבני
אבנר הן - טוען רבני

פגישת ייעוץ ראשונית חינם!