דיני ממונות

ישנם הנוטים לחשוב כי עניינה של היהדות הוא לעסוק ברוחניות כגון תפילה, אלא שעניינה של היהדות, להבדיל משאר הדתות, ועניינה של התורה, הוא כי "לא שמים היא" – כלומר אין כוונת היהדות להבדיל את האדם מענייני העולם, אלא להשכין שכינתו של הקב"ה באדם ובחלקו בעולם.

כיצד אם כן נעשה דבר זה? באמצעות מצוות גשמיות. ואכן כל מצוות היהדות, 613 במספר, הן מצוות שרובן ככולן גבוליות ועוסקות בעניינים גשמיים, כגון סוכה, ולולב, מצה בפסח, תפילין ומזוזה, קורבנות בבית המקדש ועוד.

גם דיני המשפט העברי נתבארו בפרוטרוט בתורה, דינים שבין אדם לחברו, בין איש לאשתו, מינוי הדיינים, העדים, ודבר המשפט. מהם מאוחר יותר נשתלשלו להבדיל משפטי הגויים.

לאחר חורבן בית שני, כשראה רבי יהודה הנשיא כי מלכות רומי פושטת בעולם וחשש כי התורה שבעל פה תשתכח מישראל ח"ו, עמד וסידר התורה שבעל פה כולה בששת סדרי המשנה, ביניהם סדר נזיקין.

סדר זה דן בנושאים כמו דיני חבלות שבין אדם לחברו, אדם שהזיק רכוש חברו או בהמת חברו, בהמה שהזיקה אדם, ואדם שהוזק על ידי רכוש, גניבה וגזל, אבדות ומציאות, שמירה ופיקדון, מקח וממכר, שכירות, קבלנות, שותפים, קניין ומכירה, הלוואות ודיני נפשות, וכן מינוי הדיינים והעונשים המסורים להן ועוד.

בגמרא התבארו עניינים אלו בהרחבה, תוך דיונים מעמיקים במשך מאות שנים בנושאים אלו על ידי גדולי החכמים מכל הדורות, עד לתפוצותיו של עם ישראל בין האומות.

גם לאחר שנפוצו ישראל לבין האומות, בארצות אשכנז או ספרד, לא חדלו גדולי חכמי ישראל מלברר דינים אלו וכתבו ספרים רבים בנושאי המשפט העברי. בין הפוסקים הגדולים ידועים הרמב"ם והרמב"ן, רבינו אשר ורבי יצחק אלפסי, רש"י ובעלי התוספות ועוד רבים.

לפני כ-400 שנה כתב רבי יוסף קארו, מגדולי החכמים שחיו בארץ ישראל באותה תקופה, ספר מקבץ לכל פוסקי הדורות. ספר זה נקרא "שלחן ערוך", עליו כתב רבי משה איסרליש, מגדולי חכמי אירופה הגהות, כמנהגי ופסיקת חכמי אשכנז, ולספר זה נכתבו פירושים רבים.

ספר זה מחולק לארבעה חלקים בדיני הלכות התורה הנוהגות בימינו. שני החלקים האחרונים בו, הנקראים "חושן משפט" ו-"אבן העזר", דנים בנושאים שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו.

בניגוד ולהבדיל ממשפטי הגויים, המבוססים על חכמת האדם מתוך העולם, דיני התורה הם חכמה אלוקית אשר כתבה מי שאמר והיה העולם.

התורה איננה איזשהו מסמך עתיק מלפני אלפי שנים שאינו נוגע לימינו אלה, אלא מסמך אלוקי הקיים מעל לזמן ולמקום, ונוגע לכל זמן מהזמנים ושינויי המקומות והעיתים.

דיון בבית הדין הרבני כיום – בנושאי תעבורה, עבודה, חוזים, נדל"ן, עסקאות, הלוואות, שותפים, מקח וממכר, צוואות וירושות, וכן אף בענייני מניות, מסחר אלקטרוני, רשת האינטרנט ועוד – אינו דיון רגיל בבית המשפט במובן הפשוט של המילה. דיון זה נסמך על חכמת התורה, ודייני ישראל יידרשו לפסוק בהתאם להלכה כפי שהתבארה על ידי גדולי החכמים מכל הדורות עד לימינו אלה – והם, תתפלאו לשמוע, עסקו בכלל הנושאים האמורים ולעיתים רבות גם בהתאם לחוק האזרחי.

אמנם תשאלו: מה מקום לחוק האזרחי והארצי אל מול חוקי התורה השמימית? ובכן דעתם של בני האדם נקבעת פעמים רבות על פי חוק המדינה, וכך לעתים רבות פסק דין התורה יכול שיהיה תואם לחוק האזרחי.

מכל מקום, אף בדיני ממונות שבין אדם לחברו, הלוואות ועסקים, שכנים ושותפים, גם כיום, ניתן להתדיין בבתי הדין הרבניים העוסקים בשלל הנושאים הנ"ל, ולהגיע לדין וחקר האמת לאמיתה, בזמן קצר יותר ובחיסכון כספי ניכר.

צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך

פגישת ייעוץ ראשונית חינם!