צוואות וירושות ברבנות

צוואה הינה מסמך משפטי שנועד להורות על חלוקת העיזבון לאחר מיתת האדם. דינים אלו נידונו באריכות בגמרא ופוסקי ההלכה היהודית במרוצת הדורות, מאחר שדיני ירושה ונחלה הינם חלק ממצוות התורה.

לכתיבת הצוואה מספר מטרות:

• כתיבת הצוואה נועדה לאפשר לכותב הצוואה לחלק את חלוקת עזבונו לפי רצונו, וישנה מצווה לקיים רצון המת.
• כתיבת הצוואה נועדה למנוע מבני המשפחה "סכסוכי ירושה" – סכסוכים משפטיים הנוגעים לביטול הצוואה ולשינוי חלוקת הירושה.

אם אדם לא כתב צוואה, עיזבונו יחולק על-פי חוק הירושה. חוק זה שונה מההלכה היהודית במספר עניינים.
גם צוואה שנכתבה לפני נוטריון ותקפה מבחינה חוקית, לא תהיה תקפה בחלק מהמקרים על-פי ההלכה.
על מנת לתת תוקף הלכתי לצוואה, צוואה צריכה להיות כתובה בלשון הקנאה, חתומה בידי עדים כשרים עם התייחסות מתאימה לממון שלא בא לעולם ועוד פרטים רבים הנוגעים לכשרות הצוואה.

כתיבת צוואה על-פי הלכה שונה מכתיבת צוואה על-פי חוק הירושה. על מנת למנוע סכסוכי ירושה, ראוי לכתוב צוואה שתהיה תקפה גם על-פי חוק הירושה וגם על-פי הלכה.

מכל מקום, בבית הדין הרבני ניתן לדון בצוואות וירושות בהסכמת הצדדים. בית הדין הרבני מחויב על-פי החוק לדון בנושא על-פי רצונם של בעלי הדין – בין שעל-פי תורה ובין שעל-פי חוקי המדינה.

צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך