מזונות גירושין

הביטוי "מזונותהוא ללא ספק אחד מן הביטויים המרכזיים שעולים לאנשים בכל הנוגע לגירושיןברבנות או בבית המשפטאולםבעוד שמרבית האנשים מכירים רק את מזונות הילדיםהתורה ובעקבותיה גם החוק ישראלי מכיר גם במזונות אישהבמאמר הבא נסביר את משמעות כל אחד מסוגי המזונות הללומתי ניתן לקבלם וכד’בהתאם לחוק הישראלי בכלל ודיני המשפט העברי בפרט.
 
מהם מזונות ילדים?

מזונות ילדים הוא שם כללי לחובת ההורים לדאוג לצרכי המחיה של הילדים (כל עוד הם קטינים). מטבע הדברים, הסוגיה רלוונטית בעיקר למקרה בו זוג ההורים מחליט להיפרד, ואז מוטל על אחד ההורים לשלם את דמי מזונות הילדים להורה המשמורן, דהיינו, שמשמורת הילדים בידיו.

להרחבה בנושא מזונות ילדים >> לחצו כאן

מה אומר החוק הישראלי והדין העברי?

ככלל, הדין העברי מחייב את האב בדמי מזונות עד גיל 6 כחובת האב בלבד ללא קשר למצבו הכלכלי, ולמעלה מגיל 6 עד גיל 13 מדין צדקה, אמנם פוסקי הרבנות הראשית הרחיבו עם השנים את החיוב לתשלום עד גיל 15 ו-18. החיוב מעל גיל 6 מאחר והינו מדין צדקה לכן גם חל על האם במקרה ובו היא עובדת ומסוגלת ליתן צדקה. מלבד זאת החוק הישראלי מתחשב גם במצבים בהם המשמורת משותפת, האם והאב משתכרים במשכורת שהינה פחות או יותר שווה וכד’. בחלק מן המקרים הללו ודומים להם, ניתן להפחית במידה מסוימת בדמי המזונות של האב, וכל מקרה לגופו.

– אגב, למזונות ילדים מתווסף בד"כ גם סוג תשלום נוסף המכונה "מדור" (לצד תשלומים קבועים ולא-קבועים נוספים). נהוג לכנות את כלל התשלומים שמשלם האב "מזונות", הכוללים את המזונות שציינו לעיל ואת המדור.

 

מהם מזונות אישה?

מזונות אישה, בשונה ממזונות ילדים, נוגעים בעיקר לתקופת הנישואין והמגורים יחדיו, ולא אחריה. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לדרוש אותם תוך כדי הליך הגירושין, כפי שנסביר בהמשך. את התביעה למזונות אישה, בדומה לתביעה למזונות ילדים, ניתן להגיש הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

 

מה אומר החוק הישראלי והדין העברי?

מזונות אישה נגזרים מן הדין העברי המחייב את הבעל לפרנס את אשתו, בתקופת הנישואין. חובה זו מושפעת ממקום המגורים, רמת החיים של האישה, המקום בו היא גרה או החברה שהיא חלק ממנה ועוד. אולם, חובה זו המוטלת על הבעל מושפעת מנתונים נוספים, כגון עבודתה של האישה, גובה משכורתה, רכושה הפרטי וזה שהיא צברה וכד’. כשאנו אומרים "מושפעת", אנו מתכוונים לטענות שיכול להשמיע הבעל נגד חיובו במזונות האישה. יש לציין, כי חיוב הבעל במזונות האישה מושפע גם מהתנהגות האישה, למשל מגורים שאינם משותפים, אי-שיתוף בכסף שאותו מרוויחה האישה עצמאית וכד’.

– בכל מקרה, נדגיש כי כל עוד האיש והאישה נשואים, האישה יכולה לדרוש תשלום מזונות, עד עת הגירושין או מתן פסק הדין לגירושין על ידי הרבנות. אולם, לא ניתן לקבל מזונות רטרואקטיביים, אלא בד"כ רק מעת הגשת התביעה, במידה והאישה נמצאה כזכאית.

 

מה חשוב לזכור בכל הנוגע לתביעת מזונות מסוג כלשהו, בעת או אחרי הגירושין ברבנות?

כפי שראינו, הן הדין העברי והן החוק הישראלי המשופע ממנו, מכיר בקיומן של הזכויות שצוינו לעיל. אולם, גובה דמי המזונות ולעיתים עצם הזכות לקבלת דמי המזונות (בעיקר כאשר מדובר בתביעה למזונות אישה) מושפעים מפרמטרים רבים, הנוגעים להשתכרותם של שני בני הזוג, אורח חייהם, גיל הילדים וכד’. לכן, בטרם הפניה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, יש להיוועץ עם טוען רבני מוסמך אשר יידע לייעץ לכם בהתאם למצבכם, תוך התחשבות בכלל הפרמטרים היכולים להשפיע על הפסיקה.
 
צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך
אבנר הן - טוען רבני
אבנר הן - טוען רבני

פגישת ייעוץ ראשונית חינם!