הלוואות

כיצד מחלקים את הרכוש המשותף?

שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. המעלה הגדולה מכולם: זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלוואה.

אמנם הלוואה היא המעלה הגדולה מכולן, אך כללים רבים נאמרו בה, וביניהם: כיצד יש לקחת משכון בעד ההלוואה, שיש לכתוב שטר הלוואה וכיצד לכתבו, וכן איסורי ריבית.

בתלמוד נאמר שאסור לו לאדם להלוות, בלי שעדים יהיו נוכחים במעמד ההלוואה. כל המלווה ללא עדים הרי הוא עובר על "לפני עיוור לא תיתן מכשול". אמנם, אחרי הכול, כלל גדול הוא כי "הלוואה להוצאה ניתנה". ואכן, לעיתים רבות קשה על המלווה לגבות חזרה את כספו.

הלוואות היו נהוגות בעם ישראל מאז ומעולם. מכיוון שכן, הדברים נידונו בהרחבה עוד במשנה ובגמרא, והיוו בסיס לתקנות שונות בקהילות ישראל בכל מקומות מושבם. גדולי חכמי ישראל דנו בנושאים אלו, ודבריהם נפסקו להלכה בשולחן ערוך באריכות.
דיני תורה רבים מגיעים לפתחי בתי הדין בנושא זה מתוקף היותו נפוץ כל כך בציבור הרחב.

אמנם לכתחילה יש למלווה לכתוב שטר הלוואה על גובה הסכום המדויק, ולדעת פוסקים רבים מעמדו של צ'ק בימינו הוא כשטר הלוואה. גם משכון כנגד ההלוואה הוא פתרון מקובל, וכן בסכומים מסוימים הרי זה עדיף. גם נהוג בימינו שכשבונים בית, הבנק ממשכן את הבית כנגד ההלוואה. לכל שיטה מאלו יתרונות וחסרונות.

בעקבות כל האמור לעיל, מובן כי ראוי להתייעץ בנושאים אלו עם הבקיאים בהלכות הלוואה על בוריין – בנושא שטרות, משכונות, ריבית ועוד. ישנם שיקולים הלכתיים רבים העלולים לעלות ממון רב לפני מתן ההלוואה, במעמד ההלוואה, או לאחריה, כשניגשים לגבות מן הלווה.
 
צרו קשר למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ. אבנר הן – טוען רבני, מגשר ובורר מוסמך
אבנר הן - טוען רבני
אבנר הן - טוען רבני

פגישת ייעוץ ראשונית חינם!